<h1>בה"ג הלכ' הדיינין</h1>
<h2>דף ל.</h2>
תנו רבנן (דברים י"ט, י"ז) ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר, אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין, כשהוא אומר אשר להם הריב הרי בעלי דינין אמור ומה אני מקיים שני האנשים בעדים הכתוב מדבר, אם נפשך לומר נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים, מאי ואם נפשך לומר, וכי תימא מדלא כתיב ואשר להם הריב כוליה בבעלי דינין כתיב, נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים. תניא אידך ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין, אמרת וכי שנים באין לדין שלשה אין באין לדין, ואם נפשך לומר נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים, מאי ואם נפשך לומר, וכי תימא בתובע ונתבע קא משתעי קרא, נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים. תניא אידך ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר, אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין, אמרת וכי אנשים באין לדין נשים אינן באות לדין, ואם נפשך לומר נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן בעדים אף כאן בעדים, מאי ואם נפשך לומר, וכי תימא (תהלים מ"ה, י"ד) כל כבודה בת מלך פנימה, נאמר כאן שני ונאמר להלן שני מה להלן עדים אף כאן עדים.
תנו רבנן ועמדו האנשים מצוה בנידונין שיעמודו, אמר רבי יהודה שמעתי שאם רצו הדיינין להושיב את שניהם מושיבין, איזה הוא אסור, שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד אומר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. תנו רבנן (ויקרא י"ט, ט"ו) בצדק תשפט עמיתך שלא יהא אחד עומד ואחד יושב אחד אומר כל צרכו ואחד אומר לו קצר דבריך. דבר אחר בצדק תשפט עמיתך הוי דן את חבירך לכף זכות. תני רב יוסף בצדק תשפט עמיתך עמית אתך בתורה ובמצות השתדל לדונו יפה. רב עולא בריה דרב עילאי הוה ליה דינא קמיה דרב נחמן שלח ליה רב יוסף עולא חבירנו עמית בתורה ובמצות הוא, אמר רב נחמן מאי שלח לי לחנופי ליה, הדר אמר דילמא למישרי ליה תיגריה ברישא אי נמי לשודא דדייני. אמר עולא מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה דכתיב ועמדו. (זבחים ט"ז.) מה ליושב שכן פסול לעדות, מיושב תלמיד חכמים, אלמא תלמיד חכמים מעיד כשהוא יושב. אמר רב הונא מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל דיין בישיבה ובעלי דינין בעמידה דהא עדים כגמר דין דמו וכתיב ועמדו.
<h2>דף ל:</h2>
אמר רבה בר רב הונא האי צורבא מרבנן ועם הארץ דאית להו דינא בהדי הדדי לא ליקדום צורבא מרבנן ליתיב גבי דיינא דמיחזי כמאן סדר ליה לדיניה, ולא אמרן אלא דלא קביע ליה עידנא אבל קביע ליה עידנא לית לן בה.
ואמר רבה בר רב הונא צורבא מרבנן דידע סהדותא וזילא ביה מילתא למיזל לגבי דיינא דזוטר מיניה לא נזיל. אמר רב שישא בריה דרב אידי אף אנן נמי תנינא מצא שק או קופה שאין דרכו ליטול הרי זה לא יטול, והני מילי בממונא אבל באיסורא (משלי כ"א, ל') אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כל מקום שיש חילול השם אין חולקין כבוד לרב. רב יימר הוה ידע ליה סהדותא למר זוטרא אתא לקמיה דאמימר אותביה, א"ל רב אשי לאמימר והאמר עולא מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה, א"ל האי עשה והאי עשה ועשה דכבוד תורה עדיף.
תנו רבנן מנין לדיין שלא יעשה סניגרון לדבריו, ת"ל (שמות כ"ג, ז') מדבר שקר תרחק. מנין לדיין שלא יושיב תלמיד בור לפניו, ת"ל מדבר שקר תרחק. מנין לדיין שיודע בחבירו שהוא גזלן וכן עד שיודע בחבירו שהוא גזלן שלא יצטרף עמו, ת"ל מדבר שקר תרחק. מנין לדיין שיודע בדין שהוא מרומה שלא יאמר הואיל ועדים מעידין לפני אחתכנו ויהא קולר תלוי בצואר עדים, ת"ל מדבר שקר תרחק. (ל"א.) מנין לתלמיד שיושב לפני רבו וראה רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיחתכנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי, ת"ל מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שאמר לו רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד שלא יצטרף עמו, ת"ל מדבר שקר תרחק. האי מדבר שקר תרחק נפקא האי מלא תענה נפקא דרחמנא אמר (שמות כ', ט"ז) לא תענה ברעך עד שקר, אלא כגון דאמר ליה תא אתה קום התם ולא תימא מידי ולא תפיק מפומך מילי דשיקרא, אפילו הכי אסיר משום שנאמר מדבר שקר תרחק. מנין לנושה בחבירו מנה שלא יאמר אטעננו מאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר, ת"ל מדבר שקר תרחק. מנין לנושה בחבירו מנה וטענו מאתים שלא יאמר אכפרנו בבית דין ואודה לו חוץ לבית דין כדי שלא אתחייב לו שבועה ויגלגל עלי שבועה ממקום אחר, ת"ל מדבר שקר תרחק. מנין לשלשה שנושין מנה מנה באחד שלא יהא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו ממנו מנה ויחלוקו, ת"ל מדבר שקר תרחק. מנין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלא בת מאה מנה שאין אומרים לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך, ת"ל מדבר שקר תרחק. כי אתו לקמיה דרבה בר רב הונא אמר ליה שלוף פזמקך וקום בדינא. מנין לדיין שלא ישמע דברי בעל דין קודם שיבא בעל דין חבירו, ת"ל מדבר שקר תרחק, רב כהנא מתני (שם ז') מלא תשא לא תשיא. (יחזקאל י"ח, י"ח) ואשר לא טוב עשה בתוך עמיו רב אמר זה הבא בהרשאה, ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין.
